03-6299145   
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


דף הבית >> הרצאות וסדנאות >> הפרעות קשב וריכוז בפרספקטיבה של ה- NS
 
 
 
על מנת להבין את תחושותיו של ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז, ניתן לעשות תרגיל פשוט. דמיינו לכם צפייה בסרט שבו מקרינים על המסך חמש תמונות שונות באופן סימולטאני, ובאותו הזמן גם מספרים לכם את העלילה. אתם מתבקשים לתאר בעל-פה או בכתב את מה שאתם רואים בזמן שאתם צופים באותו הסרט. איך תתארו את הרגשתכם ? האין זה מתסכל?
אכן, זוהי בדיוק תחושתם של ילדים הסובלים מ-ADD.
 
כעת, כדי לאתגר אתכם עוד יותר, דמיינו לכם האצת קצב הצגת התמונות בסרט עוד ועוד. ואתם עדיין מנסים לתאר את המתרחש בו. יתר על כן, דמיינו את כל התמונות מוצגות ביחד על המסך כאשר מצבכם הפיסי והרגשי תלוי בתיאור המדויק שלכם.
כיצד תרגישו במצב זה ? כעס, הלם, מתח נפשי, לחץ, בלבול ?
ובכן, כל אלה נכונים-    ברוכים הבאים לעולמם של ילדי ADD / ADHD !

הסימפטומים להפרעות קשב וריכוז:
הסימפטומים של ה-ADD/ ADHD מהווים מצב שחווים ילדים ומבוגרים גם יחד. הסימפטומים ההתנהגותיים העיקריים של הלוקים בתופעה כוללים אחד או יותר מאלה הפורטים להלן:
  • היפראקטיביות - הם לא מסוגלים לשבת בשקט. הם כל הזמן בתנועה ובעצבנות. הם נמצאים מתחת לכיסאות או לשולחנות או מטפסים על הרהיטים.
  • אימפולסיביות -   הם עוברים ממצב למצב או משנים כיוון מהר מדי. הם עושים דבר אחד ואז פתאום יתחילו במשהו אחר. הם "פועלים לפני שחושבים !"
  • הסחת הדעת - הם לא מסוגלים להישאר ממוקדים על מחשבה או על משימה אחת. הם יעסקו במשימה עד שהרעש הכי קטן או אירוע כלשהו יפסיק אותם.
  • חוסר ארגון - הם לא עומדים במשימות המורכבות יותר הדורשות מהם לארגן משימה גדולה בשלבים. מישהו חייב להסביר או להראות להם מה לעשות בכל אחד מהשלבים.
  • שכחה - הם שוכחים הוראות. הם שוכחים מטרות או משימות שהוצבו להם. הם יתחילו במשהו וישכחו מה הם התבקשו לעשות.
  • דחייה - הם מתקשים להתחיל ולסיים משימות. הם גם כל הזמן דוחים דברים. הם לא מסוגלים "להתחיל ".
התנהגויות אלו מופיעות לעיתים קרובות בבית הספר, והן מתסכלות הן את המורים והן את התלמידים האחרים.
ילד הסובל מ-ADD/ADHD יכול לשבש באופן חמור ביותר את מהלך השיעור.מרבית ההורים מסכימים לטיפול התרופתי ורואים בו את אפשרות היחידה להתמודד עם הבעיה. אולם, הורים ובעלי מקצוע אחרים מעדיפים לבחון את הבעיה בטרם יחליטו על נטילת תרופות כגון הריטלין. קיימים מחקרים הבודקים טיפולים אלטרנטיביים וביניהם השימוש בשיטת ה-NSP.
  
על מה מתבסס הטיפול ב-ADD/ADHD בעזרת ה- NSP ?
 
המחקר אודות השימוש ב- NSP מתבסס על ההנחה שהחוויה הפנימית של האינדיבידואל היא זאת שגורמת להתנהגויות הבעייתיות שלו. תהליכי ה-Modeling  של ה- NSP (או יצירת תבנית), משמשים לקביעת המבנה של החוויה הפנימית. המחקר המתנהל בנושא, עוסק בדרכים לשינוי החוויה הפנימית הזאת ע"י שימוש בטכניקות ובתהליכים השונים של ה- NSP , העשויים לעקוף את הצורך לתרופות בלתי רצויות.
 
ראשית כל, עלינו לבחון את הממצאים אודות החוויה הפנימית של ילדי ה- ADD. להלן כמה מהגורמים הפנימיים החשובים ביותר הפועלים באופן הדדי ומשפיעים על ההתנהגויות של ילדי ה- ADD/ADHD  :
  • הם קולטים תמונות פנימיות מרובות.
  • תמונות אלו נעות במהירות.
  • לעיתים קרובות, התמונות קורות באופן סימולטאני.
  • ישנה תגובה תחושתית חזקה לתמונות אלו ( גופנית ו/או רגשית).
  • הם מרגישים שאינם יכולים לשלוט על כל אחד מהגורמים שהוזכרו לעיל.
כמה מהתגובות הנפוצות של לילדי ה- ADD לתחושת התוהו ובוהו של החוויה הפנימית הזאת, הן:
 
1. הם מנסים להגיב פיסית לכל הקשור לחוויה הפנימית שלהם (לדוגמא הטמפו של התמונות), או לחילופין הם סובלים מתסכול ואז פשוט מוותרים אפילו על הניסיון להתמודד. התוצאה הסופית היא אדם שהוא היפראקטיבי או לחילופין- אפאטי ופסיבי.
 
2. הם חשים בחוסר שליטה ויעשו הכל על מנת להסתדר עם החוויה הפנימית שלהם. התוצאה היא שהם ישקיעו כמות אדירה של זמן ואנרגיה בניסיון להאט את הדברים ו/או יארגנו את החוויה הפנימית או החיצונית שלהם באופן שיאפשר להם להסתדר בחיים.
 
3. לעיתים קרובות, הם נחרדים מחוסר השליטה שלהם ומההשלכות הנובעות ממנו על המשפחה, ביה"ס או על מקום העבודה שלהם. רוב הזמן , הם מרגישים לגמרי חסרי אונים.
 
4. הם סובלים מפחד מפני דחייה ומפחד נטישה בגלל שהם מרגישים ומאמינים שהם "שונים" או "מוזרים". המשוב שהם מקבלים מהחברים, מההורים ומהמורים לעיתים קרובות מאוששים את הפחדים האלה.
 
5. נראה כי רמת ההיפראקטיביות ועוצמת התגובות הרגשיות שלהם תלויות בסטנדרדים המוקדמים שבהם השתמשו במשפחה על מנת לשפוט ולכפות נורמות התנהגות . במילים אחרות, ככל שההורים מחמירים ומענישים, כך תגבר ההיפראקטיביות של הילד. בשלב מאוחר יותר, התגובה הנלמדת הזאת תועבר גם למורים ולחברים.   
  
מהן הסיבות להתנהגות זו ?
 
מדוע קיימים הסימפטומים שתוארו לעיל בקרב ילדי ה-ADD ? כיצד יכולה החוויה הפנימית שתיארנו ליצור סימפטומים אלה ? הבה נתייחס לעיקריים שבהם :
 
היפראקטיביות – אילו היו תמונות מרובות מופיעות בראשכם במהירות ובאופן סימולטאני וגם נדרשתם ע"י הורה או מורה "להתנהג נכון" או "להתנהג יפה", כיצד לדעתכם הייתם נוהגים ? ילדים רבים הלוקים ב-ADD/ADHD מגיבים בניסיון להשתלט על התמונות הפנימיות. אך, מכיוון שהם מאוד פיסיים מטבעם, התמונות הפנימיות הנעות במהירות בראשם יוצרות שפע של אנרגיה עצבנית. אנשי ה-ADD מפיגים את המתח ע"י תנועה. 
 
אימפולסיביות - היא הולכת יד ביד עם ההתנהגות ההיפראקטיבית.בגלל שילדי ה-ADD מנסים להגיב באופן פיסי לחוויה הפנימית שלהם מהר ככל האפשר, הם מגיבים לעיתים קרובות, ב"עשייה" עוד לפני שהם קולטים באופן מודע שאין צורך בעוצמת תגובה כזאת. האופי הבלתי נשלט של תכונה זו, דומה להתנהגות כפייתית בקרב אנשים אחרים. הכפייתיות של ילדי ה-ADD פשוט נעה ומשתנה מהר יותר.
 
הסחת הדעת -   לעיתים קרובות, נוטים לאפיין ילדים אימפולסיביים אלה גם בקלות שבהן ניתן להסיח את דעתם בגלל שהם מתקשים לשמור על ריכוז במשימה אחת. דעתם מוסחת בקלות ע"י רעיון הנושא משקל תחושתי רב יותר בעיניהם. דוגמא טובה לכך היא השמעת רעש בלתי צפוי בכיתה. הם מיידית ידמיינו תמונה פנימית של מה שגרם לרעש הזה והם חייבים לבדוק זאת מיידית. אופי הסחת הדעת ומידת החשיבות שלה בעולמם הפנימי, יכריעו בדרגת הקושי החמורה שלהם לחזור לריכוז ולמיקוד. עלינו לזכור כי ילדי ה-ADD חווים התחלפות מהירה של תמונות בראשיהם. ניסיון לשמר 10 או 15 תמונות שונות וניסיון לבחור בתגובות מתאימות לכל אחת מהן, עשוי לגרום לכל אחד מאיתנו רגישות יתר לגירוי נוסף.
 
חוסר ארגון - על מנת שיהיה מאורגן, כל אדם צריך להיות מסוגל לדמיין פרויקט בשלמותו ולתכנן את הצעדים הספציפיים הדרושים להשלמתו. זה דורש יכולת לייצב תמונות פנימיות רבות באופן סימולטאני. ילדי ה-ADD  מתקשים בפעולה זו בגלל שהתמונות זזות מהר מדי.מרבית הילדים האלה עוד לא למדו כיצד ניתן לפרק רעיון כללי למרכיביו ובאותו הזמן לזכור את הרעיון הכללי. הם גם אינם לוקחים נקודות ספציפיות ואינם מכלילים את הדגם שהם בוחנים. ברגע נתון, נראה שהם או כלליים או ספציפיים. לדוגמא, אם תלמיד טיפוסי (לא ADD) מקבל פרויקט במדעים, הוא ידע את המטרה הכללית של עבודתו ואת השלבים הדרושים להשלמת הפרויקט. הוא יהיה מסוגל לקבוע רצף שלבים כדי לסיים ביעילות את משימתו. הוא גם יצליח לכבד את השלבים ואת לוח הזמנים הדרושים לו להשלמת המשימה. ילד ADD נתקל בקושי גדול במשימה מעין זו.
 
שכחה - על מנת להיזכר, דרוש קשר נוירולוגי נקי בין הסימן החיצוני האומר לנו מתי לעשות משהו לבין החוויה הפנימית האומרת לנו מה לעשות. עם כל התמונות הפנימיות שחווים ילדי ADD, קשה להם לכונן את הקשר הנקי. יתר על כן, הדבר שאותו יש לזכור חייב לשאת משקל תחושתי משמעותי עבור הסובל מ-ADD, אחרת תמונות אחרות ישתלטו עליו והוא יישכח.
 
דחייה - מה שמכונה דחייה הוא לעיתים קרובות חוסר פעולה. חוסר הפעולה נובע מאי יכולת לקחת החלטה מוגדרת וסופית שילדי ה-ADD חשים בה בנוח. חוסר הפעולה הזה נובע מתוצאה טבעית של אי היכולת לעבד את עודף המידע המשתנה במהירות במוחם.
  
כמה עצות להורים ולמורים
  
מחקרים אודות השימוש ב-NSP עדיין מתנהלים בנוגע לדרכים מדויקות שבהן ניתן ללמד את ילדי ה-ADD איך להסתדר עם המחשבות או עם החוויה הפנימית שלהם. הניסויים שנעשו עפ"י שיטת ה-NSP הראו תוצאות מבטיחות. יש עדיין עבודה רבה לפנינו בטרם הסקת מסקנות חד משמעיות.
 
אולם, ישנם מספר דברים פשוטים מאוד שהורה או מורה יכול לעשות כדי להביא להקלות במצב או לכל הפחות, לא לתת למצב להחמיר :
 
א. חפשו תמיד את הכוונה החיובית בילדי ה-ADD. הם עושים את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב. קבלו אותם והעריכו אותם כאנשים מאוד ייחודיים במינם. הם פשוט מתקשים להתאים את עצמם למערכת – גם במשפחה וגם במערכת החינוכית. המכשול הגדול ביותר שעליו הם צריכים להתגבר הוא בעצם ההתמודדות עם הכינויים "טיפש, מוזר,או חריג" המעניקים להם תחושה כבדה כאילו משהו אינו כשורה אצלם.
  
ב. להיות מילוליים או שמיעתיים מהווה את ערוץ התקשורת הפחות חשוב לילדי ה-ADD. הם חיים בעולם של תמונות פנימיות הנעות במהירות ושל תגובה רגשית ופיסית לתמונות אלו. מילים באות להם באיטיות רבה וקשה להם לעבד אותן. המילים אינן יכולות להתגבר על התמונות שלהם. כשנותנים הוראות לילד ADD, יש להקפיד על בחירת מילים אשר יתאימו לתמונות הפנימיות שלו ויגרמו לו להרגיש את גופו מבצע את הפעולה. לדוגמא, אם נרצה שיוציא את פח הזבל ואח"כ יעשה שיעורי בית, עלינו לגרום לו לראות ולהרגיש את עצמו מוציא את הפח ואז מתיישב ופותח את המחברת שלו.
  
ג. בביה"ס, יש לוודא שהם לומדים באופן חזותי. עליהם ליצור תמונות של מטלות לימודיות כגון ללמוד כתיב של מילים, משמעותן של מילים חדשות , אוצר מילים ומתמטיקה. למעשה, יש לוודא שהם לומדים באופן חזותי כל חומר שעליהם לזכור. אחת הדרכים לוודא כי הם אכן לומדים באופן חזותי היא לבקש מהם לדקלם את הנתונים בכיוון ההפוך(משמאל לימין) או מחוץ לסדר הטבעי בתמונה הפנימית שלהם. הם יכולים לעשות זאת בקלות רק אם יש להם תמונה פנימית טובה. גם בעת הקריאה, עליהם להחליף את המילים בתמונות הפנימיות של משמעות חומר הקריאה.
  
ד. השיעור הנלמד או המשימה לביצוע חייבים להיות בעלי חשיבות תחושתית חשובה לילדי ה-ADD. הם יכולים להשיג זאת לעיתים בעזרת מעורבות פיסית גופנית שלהם. למטרות "אקדמיות" יותר כגון הרצאות, עובדות מתמטיות , כתיב מילים ועוד... הם יכולים לעשות זאת באמצעות חיבור בין השיעור או המשימה לבין אמות המידה הגבוהות שלהם. במילים אחרות, השיעור חייב להתקשר למשהו מאוד חשוב עבורם. רק אז, הם יצליחו לשמור על ריכוז.
 
סיכום 
מרבית ילדי ה-ADD  הינם ילדים חכמים מאוד. למעשה, דווקא אותן התכונות של החוויה הפנימית שלהם הגורמות להם לקושי רב מצויות לעיתים קרובות גם בקרב פותרי-בעיות יצירתיים. מרבית הילדים והבוגרים שאינם לוקים ב-ADD  החווים בתמונות המרובות הללו בראשם, יכולים לשלוט בחוויה הפנימית שלהם. לעומתם, הילד או המבוגר הסובל מ-ADD/ ADHD נשלט ע"י החוויה הפנימית שלו.הפתרון הברור הוא ללמד את ילדי ה-ADD כיצד לשלוט בחוויה הפנימית שלהם- כך שיהפכו ליעילים יותר. קיימות דרכים להשגת מטרה זו באמצעות טכניקות ותהליכים שונים של NSP. הם כוללים לימוד המורה את ילד ה-ADD כיצד יוכל לשלוט על מספר התמונות הפנימיות ועל המהירות שלהן.נראה כי גישה זו עובדת במהירות וביעילות. מרבית האוכלוסייה הכללית, כמו הילדים והבוגרים הסובלים מ-ADD/ADHD , אינם חושבים לעולם על עשיית הדברים באופן שונה בעזרת החשיבה, כי רוב העיבוד הפנימי הינו מחוץ למודעות ההכרתית שלנו. אינם תופסים שתיתכן דרך טובה יותר, ועל כן הם ממשיכים לעשות את מה שידוע ומוכר להם. ברוב המקרים, כל מה שנחוץ הוא הדרכה לגבי עשיית דברים באופן שונה ובדרך העובדת ממש טוב.
  
תורת ה-NSP מציעה את הכישורים הנכונים ביותר להתמודדות עם תופעת הפרעות קשב וריכוז. 
 
·     ד"ר דוד עזריה מתמחה בקואצ'ינג לסובלים מהפרעות קשב וריכוז. הוא מלווה ומטפל בילדים מכל הגילאים      הסובלים מ-ADD/ ADHD ומקדם אותם הן במסגרת המשפחתית והן במסגרת החינוכית. הוא מאמן, מדריך, תומך ועוזר להורי הילדים.
 
·       כמו כן, הוא מטפל גם במבוגרים הסובלים מ-ADD/ADHD, ותומך בהם בלימודים, בפיתוח הקריירה, בטיפוח הזוגיות, ההורות והמסגרת המשפחתית.
 
 
 
ניתן לטפל במהירות וביעילות בלקויות למידה והפרעות קשב וריכוז בכל גיל !
 
  
להזמנת תורים ולהרצאות בנושא במסגרות החינוכיות, נא לפנות לטלפון :   03-6299145
 

     כתובת המרפאה: רחוב בר-כוכבא 62  תל-אביב     טל:  03-6299145                                                                    אתר:  www.dr-azaria.co.il

לייבסיטי - בניית אתרים